אז מה בעצם יש לי - חלק ראשון

אז אחרי שהחלטתי שאני צריכה לאהוב את הילד החדש שנולד לי - ואני כמובן מתכוונת לכסף שכתבתי עליו בפוסט הקודם. הבנתי שכדי שזה יקרה, אני חייבת לשנות משהו בחשיבה. האמת צריך לשנות הרבה דברים בחשיבה. ועל זה אני בטח עוד אכתוב בהמשך, אבל צעד צעד. הצעד הראשון שלי היה באמת להבין שההוצאות שלי ושל הבית שלי,  עד כמה שחשבתי שהן מודעות, הן לא מודעות בכלל. ושאני צריכה להתחיל להבין אותן. להבין על מה אנחנו לעזאזל מוציאים שתי משכורות יפות ואיך לעזאזל לא נשאר לנו בסוף כלום?!

התחלתי לערוך מעקב אחרי עצמי. והאמת שזה אולי הדבר שאני מתרגלת הכי הרבה עד היום, וכל היום.

וזה בא לידי ביטויי בשני מישורים. 

הראשון לראות מה יש לי

והשני מה באמת חסר לי

קראתם את סוד הקסם היפני מארי קונדו? אני מתה עליה. בכלל אני מתה על סידור הבית - אני לא התלמידה הכי מצטיינת בזה אני חייבת להודות, אגב, אבל אני בטוחה שאנשים שמסודרים בבית בבסיסם גם מסודרים יותר עם כסף.  

בספר שלה מארי קונדו אומרת שאת ההתחלה של הסדר מתחילים בלזרוק. בבת אחת. לעשות סדר, פעם אחת בלבד. 

בכל אופן את הספר שלה קראתי לפני המון שנים, ואני מאוד מנסה ליישם אותו ובהקשר של המישור הראשון שאני מדברת עליו לראות מה יש לי - זה לעבור כמו מארי קונדו ארון ארון, מדף מדף ולראות מה יש. אז כמה חבילות פסטה יש לכם בארון? לי היו 15… זה נכון שאנחנו משפחה גדולה אבל 15??? מי לעזאזל צריך 15 חב' פסטה, ועוד 4 אורז, ועוד 10 פתיתים?? ברור לכם שזה אוכל שמספיק לפחות לחודשיים, כן? וזה עוד לפני כל שאר הדברים, שימורים: תירס, מלפפונים חמוצים, זיתים, עגבניות מרוסקות, קפואים, גבינות, ביצים, 4 חלב, שמן לטיגון, 2בקבוקי שמן זית, בחישוב גס לדעתי באותו רגע נתון שהסתכלתי על הארונות שלי הבנתי שיש לי שם איזה 2000 ש"ח בקללללל… 

אז אמרתי לעצמי, נגיד ואני לא אקנה עכשיו כלום, ממש כלום עד שיגמר, כמה אני אחסוך? 

וככה עשיתי, עברתי ארון ארון, ועל הדרך גם ניקיתי וסידרתי וממש ראיתי בעיינים, כמה יש, זו תחושה ממש נהדרת להסתכל על כל השפע, הזה. יש לי המון סבונים ושמפואים, יש לי המון חולצות ונעליים, זו דרך אולי לא ממש שגרתית להבין מה יש לכם, אבל זו הדרך שלי להסתכל על חצי הכוס המלאה ולתת לי אנרגיה להמשיך לחלקים הקשים יותר של להסתכל למציאות בעיניים ולעשות שיקוף

.